Home קורס קבלה
קורס קבלה
קיצור תולדות הקבלה PDF הדפסה דוא
נכתב ע"י קורס קבלה   
חמישי, 23 אוקטובר 2008 18:29

על פי הקבלה, מהות הטבע האנושי היא הרצון ליהנות. רצון זה טבוע באדם ומניע אותו לעשות ה-כ-ו-ל כדי לספק את הדרישה, גם כאשר הדבר בא על חשבון אחרים.

למעשה, כל פעולה שהוא מבצע, מהקטנה והפשוטה ביותר ועד הגדולה והמורכבת ביותר, נועדה אך ורק כדי להגביר את ההנאה שהוא חש, או לחלופין, להמעיט את סבלו.

לכל אורך ההיסטוריה, היה זה הרצון ליהנות (האגו), שהניע את גלגלי ההתפתחות של האנושות ואף הצעיד אותה להישגים מדהימים. הרצון הגדל של האדם ליהנות הוא זה שגורם לו לרוץ ללא הרף מתענוג לתענוג, ולחפש ללא הרף דרכים חדשות לספק את עצמו.
חמשת שלבי התפתחות הרצון הביאו לפיתוחן של מערכות היררכיות ששינו את המבנה החברתי-כלכלי של החברה, ובמקרים רבים היוו את הסיבה המרכזית למלחמות ולמהפכות שנחרטו בבשרה של האנושות לאורך ההיסטוריה.
הרצון לידע ולהשכלה, שהחל להתפתח בעקבות הרצונות לעושר, כבוד ושליטה, דחף אותנו לפתח את המדע, את מערכות ההשכלה, את החינוך ואת התרבות, והותיר את רשמיו המשמעותיים ביותר מתקופת הרנסנס ועד לימינו.

במילים אחרות, את דברי הימים של האנושות ניתן לסכם במקביל לדרך שעבר הרצון ליהנות (האגו) עד לזמננו. מתוך הבנה זו, נוהגים המקובלים לחלק את ההיסטוריה האנושית לחמש נקודות ציון מרכזיות, שבכל אחת מהן חלה "קפיצה" משמעותית בהתפתחות האגו. להלן תיאור קצר שלהן.

אברהם - הסימן הראשון

הראשונה מבין חמשת אבני הדרך בהתפתחותו של האגו האנושי הונחה לפני כחמשת אלפים שנה, באזור בבל העתיקה, הלוא היא עיראק של ימינו.
החיים במסופוטמיה של אותם הימים התנהלו על מי מנוחות. תושבי המקום חשו קרבה טבעית זה לזה וחיו כמשפחה אחת גדולה. אך בוקר בהיר אחד התפרץ לראשונה האגו האנושי במלוא עוצמתו, ופני הדברים השתנו באופן מוחלט. לפתע החיים הפשוטים במרעה, במערה או מתחת לעץ, הפכו אפורים ובלתי מספקים בעליל. הבבלים החלו לרצות יותר, הרבה יותר.

במהירות הבזק קרמה החקלאות המודרנית עור וגידים, והונחו היסודות הראשונים לשיטות המסחר ולשימוש בכסף ובמיסוי. לצידן התפתחו שיטות משטר ושלטון, שהשתיתו לראשונה הליכי סדר וניהול קלאסיים. התמורות החברתיות הולידו גם פערי מעמדות בקרב האוכלוסייה ולאט אבל בטוח, נראו ניצניה הראשונים של תופעה שלא הייתה מוכרת עד אז - ניצול הזולת. האגו שדחף את הבבלים להתפתח, הפך אותם למרוכזים בעצמם, וגם הפריד ביניהם כסכין.
מגדל בבל המפורסם, מסמל יותר מכול את הדחף האגואיסטי הזה. הבבלים החדשים חשבו שבכוחם להגיע "עד לשמים" ולשלוט אפילו בטבע, בכוח העליון. בתוך פרק זמן קצר האגו התגבר עד כדי כך, שהם הפסיקו להבין זה את זה, והשפה המשותפת שבה דיברו עד אז, התפצלה לשלל לשונות הקיימות בעולם גם כיום.

אברהם, שהיה אז עובד אלילים ככל הבבלים, ראה את התהליך עוד בראשיתו. אולם בניגוד לרעיו, הוא סירב להשלים עם המצב החדש והחליט לחקור לעומק את הסיבות למתרחש סביבו. מתוך מחקרו את המציאות "הכיר אברהם את בוראו" (הרמב"ם, הלכות עבודה זרה, פרק א). כתוצאה מאותה היכרות עם הכוח העליון, הוא הבין שני דברים מרכזיים:
הכוח הכללי שמפעיל את המציאות ומנהל אותה הוא כוח של אהבה טהורה ונתינה. מטרתו להביא את כל בני האדם להשתוות ולאיזון עימו, על פי עיקרון ההומאוסטזיס (הומו=דומה, סטאזיס=מצב) בטבע. על אותו משקל, חוסר האיזון עם הכוח הזה, גורר תגובות לוואי שמתבטאות בסבל שאנו חווים על גווניו השונים.

האגו המתגבר מנוגד לאותו כוח של אהבה ונתינה, ולכן הוא עתיד להוביל את הבבלים לחורבן. מתוך הכרת העולם הרוחני פיתח אברהם שיטה סדורה להתעלות מעל האגו. "האגו לא נועד להפריד ביניכם, אלא דווקא לגרום לכם להתאחד בקשר אמיתי וחזק יותר על פניו", ניסה אברהם להסביר לבבלים. "התפרצותו טומנת בחובה הזדמנות לשינוי חיובי. אם רק תשכילו להתחבר באהבת הזולת על פני האגו המתפרץ ותתאזנו עם הכוח העליון, תוכלו לטפס לדרגת קיום גבוהה יותר ולשגשג כאומה". אולם רק חלק קטן מתושבי בבל הקשיבו למשנתו של המקובל הראשון בהיסטוריה. אותם מעטים, שמימשו על עצמם את השיטה שגילה אברהם והגיעו לקיום אהבת הזולת ביניהם, הפכו ברבות הימים ל"עם ישראל".

משה - יציאה משליטת האגואיזם

הימים - ימי תור הזהב של מצרים. מלחמות עקובות מדם, שגשוג כלכלי ומפעלי בנייה אדירים שחלקם קיימים עד עצם היום הזה, מסמלים שלב חדש בגדילתו של האגואיזם האנושי. שטחים עצומים נקרעים בין האימפריות ששלטו בעולם באותן שנים, ועמים שלמים נלקחים לעבדות. עם ישראל, שירד לשבור מעט לחם בשטחה של מצרים, שועבד גם הוא לממלכה המצרית (שמייצגת את האגואיזם הגובר באנושות באותן השנים).
כדי להוציא את העם מהשעבוד הפנימי והחיצוני למצרים, נדרש מנהיג חזק שיוביל את העם למצב נעלה יותר. ואכן, כך קורה. משה, המקובל הגדול הבא בתולדות האנושות, מתגלה.

הוא נעמד אל מול פרעה ומנהל עמו מאבק עיקש על עתידו הרוחני של עם ישראל. אולם לא די בכך. כדי לצאת ממצרים נדרש איחוד של העם כולו. מתוך הבנת הנחיצות באחדות העם, לוקח משה את השיטה שפיתח לראשונה אברהם, ומתאים אותה לדרגת האגואיזם החדשה, שפרצה בעולם. בעזרת הכוח העליון שעומד לצידו, הוא סוחף את העם אחריו, מוציא אותו ממצרים וכותב עבורו את המדריך השלם ליציאה משליטת האגואיזם, את ספר ה"תורה".
לכל אורך ההיסטוריה היוותה אהבת הזולת את המפתח להצלחתו ולשגשוגו של עמנו. כל עוד הצלחנו להחזיק בחיבור ובאהבה בינינו, עמד עם ישראל במלוא תפארתו הרוחנית והגשמית. שיא הפריחה היה בימי ממלכת ישראל המאוחדת, שבה נבנה בית המקדש הראשון וכל שבטי ישראל חיו באהבת הזולת.
אלא שאז התפרץ האגו פעם נוספת. האחדות נקטעה כשקבוצה קטנה מתוך עם ישראל החלה לדאוג לעצמה בלבד, במקום לחבור ליתר העם. והתוצאות לא איחרו לבוא - הפילוג הרוחני הוביל לחורבן גשמי. הבית הראשון נחרב והעם נפוץ לכל עבר. רק לאחר שהכיר בכך שהפילוג הוא שנגס ביסודות האומה וגרם לחורבן, הצליח עם ישראל לחדש את אהבת הזולת. כתוצאה מכך הוא שב לארצו והקים בה את בית המקדש השני.

אולם התגברות האגו לא עצרה באותה נקודה. האגו פרץ פעם נוספת והתבטא בפירוד עמוק עוד יותר, שהתפשט כבר בקרב העם כולו.
הכלל הידוע של "ואהבת לרעך כמוך", שעל אדניו נשען עד אז עם ישראל, הפך לשנאת חינם, וההידרדרות הרוחנית הייתה כה עמוקה, עד שהובילה לחורבן בית המקדש השני.

השסע החברתי שנפער לא פסח הפעם אפילו על גדולי המקובלים: עשרים וארבעה אלף התלמידים של רבי עקיבא מצאו את מותם במגיפה נוראית שפרצה באזור, בגלל שנאת החינם.

רבי שמעון בר יוחאי - הזוהר הגנוז

כדי להביא לעם היהודי הגולה שיטה שתסייע לו לשוב למצב הרוחני שהיה נחלתו בזמן בית המקדש, עולה המקובל הבא על בימת ההיסטוריה - גדול תלמידיו של רבי עקיבא, רבי שמעון בר-יוחאי (רשב"י).

שלוש-עשרה שנה יושבים רשב"י ובנו, רבי אלעזר, במערה קטנה בפקיעין ומכינים עצמם לכתיבת הספר שעתיד לשנות את פני ההיסטוריה.
כשהם חשים שהבשילה העת, הם יוצאים מן המערה שבה הסתתרו, מקבצים סביבם עוד תשעה מגדולי המקובלים באותה התקופה - וכך עשרה מקובלים כנגד עשר ספירות, מתיישבים במערה קטנה, חשוכה וצפופה בגליל, המשקיפה על הנוף ההררי של העיר צפת.
בשעה שמלחמות עקובות מדם מתרחשות ברחבי העולם, וחיי האדם מאבדים כל ערך, עת שליטה, כבוד ורכוש הופכים לערך עליון, מחברים עשרת המקובלים ספר על נצחיות ועל אהבה חובקת עולם - "ספר הזוהר".

ספר הספרים של הקבלה, מתגלה בפעם הראשונה לעולם ונגנז מייד על ידי מחבריו. הסיבה: הדור עדיין לא ראוי להתגלותו ברבים.
הספר, אמר רבי שמעון בר יוחאי לתלמידיו, יתגלה רק בדור שבו האנשים יתייאשו מההתפתחות האגואיסטית ויבקשו לגלות את משמעות החיים. תפקידו יהיה לסיים את תקופת החשיכה הרוחנית, את הגלות.

מאז, פותחה השיטה להתעלות רוחנית, אך היא מחכה לתקופה מיוחדת שבה יהיו בני האדם מוכשרים לממש אותה. התקופה הזו מתחילה בצפת של המאה השש-עשרה, עם המקובל הגדול הבא - רבי יצחק לוריא אשכנזי, האר"י הקדוש.

האר"י - תקופת התפתחות חדשה

למן המאה השש-עשרה נכנס העולם לסחרור שלא היה כדוגמתו בעבר - מהפכה מדעית ותעשייתית, סדרה של מרידות אזרחים ומלחמות עקובות מדם שהתחוללו באירופה, הם רק חלק מהשינויים הקיצוניים שיתרחשו במאתיים השנים הבאות.

כדי למנוע את הסבל הרב ולקדם את האנושות לעבר רוחניות כבר עכשיו, יורדת לעולמנו נשמה מיוחדת ומתגשמת בגופו של האר"י הקדוש. תפקידו של האר"י, כמו תפקידי קודמיו, הוא להתאים את הקבלה לראשיתה של תקופת התפתחות חדשה, תקופה שבה האגואיזם האנושי גדל, והפעם בצורה אכזרית מבעבר.
לא לחינם נחשב האר"י למי שמסמל את תחילת היציאה מהגלות. אחרי השנים הרבות שבהן הוסתרה חכמת הקבלה על ידי המקובלים בחדרי חדרים, הגיעה העת לגלותה לעולם. בואו של האר"י לצפת היווה את יריית הפתיחה בתהליך המרתק וההיסטורי הזה.

במהלך שנה וחצי שבהן התגורר בצפת, הפך האר"י את חכמת הקבלה משיטה המתאימה ליחידי סגולה, לשיטה המיועדת לכלל האנושות.
אולם מעטים בלבד הרגישו באותם ימים את הצורך לעשות שימוש רציני בשיטתו. על האנושות היה להבשיל עוד מעט, ולעבור "שדרוג" התפתחותי נוסף.

בעל הסולם - הנשמה המיוחדת השלימה את תפקידה

המאה העשרים הייתה התקופה המיוחדת והגדושה ביותר בהיסטוריה. דומה שבמאה השנים האחרונות הזמן פשוט התכווץ.
מאה זו נפתחה עם בניית מסילת הרכבת, המשיכה בשיגור אנשים לחלל, והסתיימה עם רשת האינטרנט שהפכה את העולם לכפר גלובלי קטן אך לא זו בלבד.

למעלה מ-120 מיליון חללים נהרגו בשתי מלחמות עולם, ובמהפכות שהתרחשו בסין ובברית המועצות לשעבר.
עם פרוס המאה העשרים ואחת עוטפת את האנושות תחושת ריקנות שמשפיעה על כל תחומי החיים. המשבר הגלובלי שתוקף אותנו כיום מבשר על התעוררותו של צורך חדש באנושות, ומהווה סימן כי הגיע הזמן שבו כל אדם כבר יכול לגשת לכתבי הקבלה המקוריים ולשאוב מהם את ההדרכה הנחוצה לו כדי לעלות על נתיב התפתחות חדש. וכמו בכל תקופה חדשה, גם הפעם מובילה את התהליך נשמה חדשה שמתגלגלת לעולמנו, הרב יהודה אשלג המכונה "בעל הסולם".

בעל הסולם כותב את "פירוש הסולם" המקיף לספר החשוב ביותר שחיבר רבי שמעון בר- יוחאי, ספר הזוהר. את כתבי האר"י הוא מקבץ יחדיו, מפשט, מבאר והופך אותם נגישים עבור הדור החדש.

הוא מחבר ספרים ומאמרים, מוציא לאור עיתון, נפגש עם ראשי היישוב, וביניהם דוד בן גוריון. הוא מוכן להסביר את חכמת הקבלה לכל אדם ברחוב, רק שיהיה מי שיקשיב, שישמע. רעיונותיו, שנתפסו על ידי רבים מהסובבים אותו כמהפכניים, הולכים וקורמים עור וגידים. הוא נדרש למלאכה לא פשוטה כלל. עליו להסיר את המחיצות, לבער את הבורות ולהפריך את האמונות התפלות והמיתוסים שדבקו בקבלה לאורך שנים. אך מעל הכול, עליו לפתח שיטה להתפתחות רוחנית שתתאים לכל אדם בימינו.

בעל הסולם מצליח לעמוד במשימתו. אות אחר אות, מילה אחר מילה, שנה אחר שנה, מתגשם בזכות עבודתו המסורה חלום המקובלים - והקבלה נעשית נגישה לכל אדם שחפץ בה, ללא כל תנאי מוקדם.

האיש הגדול הזה הוביל מהפכה רוחנית שאת פירותיה אנו קוצרים היום. בזכותו נשלם המעגל שנפתח עוד בתקופת אברהם. ספרי הקבלה שהיו מסוגרים בעבר באלפי מנעולים, נפתחים כיום עבור כולם בעזרת מפתח אחד ויחיד - רצון האדם.

"קבלה לעם" מטעם קבוצת המקובלים "בני ברוך" הוא עיתון הכתוב "בגובה העיניים" ושואף להעביר את חכמת הקבלה האותנטית בשפה פשוטה, קלה ומדעית. "קבלה לעם" הוא עיתון א-פוליטי, לא מסחרי ומטרתו היא להפיץ בצורה חופשית וללא תשלום את הידע העצום הטמון בחכמת הקבלה.

לקריאה נוספת:

האם אפשר לעזור לחייל החטוף?

אלימות!!

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

עדכון אחרון ( חמישי, 23 אוקטובר 2008 18:52 )
 
רוצה לדעת מה זה קבלה? PDF הדפסה דוא
נכתב ע"י Administrator   
חמישי, 23 אוקטובר 2008 18:28
למה זה קורה לנו?

אם אנו רוצים להכיר את התופעות שמתרחשות בעולם שבו אנו חיים עלינו להבין קודם כל מה מקורן, מהיכן הן מגיעות אלינו.

אם נסתכל על זה בפשטות אנו חייבים להודות שאין לנו מושג למה קורים לנו כל מיני מקרים בחיים. החל מהתופעות הפשוטות ביותר כמו למשל מזג האוויר, או מצב רוח משתנה, דרך בריאות וחולי, פגישה מקרית עם קול מהעבר, ועד לפריצתן של מלחמות עקובות מדם, או לחליפין ניצחון במשחק כדורסל בהפרש של נקודה בודדת.

אפשר למצוא אלף סיבות לכל תופעה בהתאם למידת היצירתיות והססגוניות של דמיונך אחרי שמשהו כבר התרחש, ותמיד יש הסברים, "אני חולה כי לא התלבשתי טוב אתמול אחרי המקלחת", "איזה מזל שגם אנחנו וגם מושיק, החבר שלי מהגן, נסענו לפירנצה בדיוק באותו יום והחלטנו להתגורר באותו מלון, אחרת לא היינו נפגשים", או ש"המאמן הזה לא יודע לקבל החלטות ברגעים החשובים", אבל בינינו, הכול תירוצים.

חכמת הקבלה חוקרת את המקור ממנו נובעות כל התופעות, ומתארת את התנהגות עולמנו על פי חוקי טבע מוחלטים הנסתרים מהאדם הרגיל ולא כאוסף של תופעות מקריות.

לדוגמה כוח המשיכה שפועל עלינו. ברור שאם נעמוד על כסא ונקפוץ ממנו לרצפה זה יהיה נחמד, אולם אם נקפוץ מקומה שלישית עלול להתרחש אסון. העניין הוא, שבדוגמה על כוח המשיכה, הטעות והתוצאה ממנה הם מיידיים, והתוצאה מתקשרת בעינינו ישירות לסיבה - כואב לי כי קפצתי ממקום גבוה. אבל אם נדמיין לעצמנו שקיימת איזושהי השהיה בין הקפיצה לבין הכאב שנובע ממנה, נוכל להבין על מה מדברת הקבלה. הקבלה רואה את הסיבה ואת התוצאה ממנה, ואילו אנחנו מרגישים רק את התוצאה, בלי להבין את הקשר לסיבה, לגורם שלה.

חוק הכבידה הוא חוק. לא ניתן לעקוף אותו או לשקר לו. לכל היותר נוכל ללמוד אותו ולהתנהג על פיו. אבל אם איננו מכירים אותו עדיין, ואיננו רואים את הקשר בינו לבין התוצאה ממנו, איך נוכל להימנע מהנפילה הבאה?

על כך עונים לנו המקובלים בבירור - אי הידיעה של החוק אינה פותרת מעונש. אינך יכול לקפוץ מהבניין ולהגיד - "אופס, סליחה לא ידעתי".

כך בדיוק פועלים גם החוקים שעליהם מדברים המקובלים, ולכן אם רצונך ליהנות מהחיים ולממש אותם עד הסוף, אין לך ברירה, עליך להכיר את החוקים.

חוק שורש וענף

החוק הראשון שנכיר נקרא "חוק שורש וענף". חוק זה קובע כי כל מה שמתרחש בעולמנו הגשמי הוא העתקה של מה שמתרחש בעולם עליון יותר.

חכמי הקבלה מספרים לנו על עולם עליון שנעלם מחושינו נכון לעכשיו, אבל עבורם הוא מאוד מוחשי. כל כך מוחשי עד שכל המקובלים מרגישים אותו ומתייחסים אליו כאל עולם אמיתי, ואילו לעולם שאנו רואים הם מתייחסים כאל עולם התוצאות מהעולם העליון ההוא. לעולם שהם רואים הם קוראים "עולם הסיבות" או "עולם השורשים" ואילו לעולם שאנחנו רואים הם קוראים "עולם התוצאות" או "עולם הענפים".

כל מה שאנו חושבים, חשים, מרגישים, מדמיינים, רואים, שומעים וכו' כבר נקבע קודם והוחלט בעולם גבוה יותר בלי שנדע על כך דבר. הרב יהודה אשלג (בעל הסולם) מתאר זאת כך:  

"אין לך פרט של מציאות או של מקרי המציאות המצוי בעולם התחתון שלא תמצא דוגמתו בעולם עליון הימנו, בצורה שווה כמו ב' טיפות של מים. ונקראים "שורש וענף". כלומר, שאותו הפרט, הנמצא בעולם התחתון, נבחן לבחינה של ענף בערך הדוגמא שלו, המצוי ועומד בעולם העליון, שהוא שורשו של הפרט התחתון, מפני שמשם נחתם ונתהווה הפרט ההוא בעולם התחתון" (מאמר "מהות חכמת הקבלה")

אז מה עושים עם זה

המקובלים משאירים לנו אפשרות להתערב במערכת ולשנות את גורלנו. והשינוי מתחיל קודם כל בכך שנלמד להכיר את פעולת המערכת.

אם במצבי הנוכחי אני לא יכול לשנות כלום, אבל כן יש מקום אחר שבו יש לי אפשרות לשנות את גורלי ולקבוע אותו, אז חשוב מאוד שאדע את זה.

זה חשוב לי קודם כל, כדי שאפסיק לבזבז את זמני ומרצי לריק על ניסיונות שווא להיות מאושר בצורה שבה נהגתי לחפש הנאות עד עכשיו, ושנית, כדי שאתחיל לחפש את הדרך לאותו מקום שבו אפשר באמת לשלוט על המערכת.

אם יש מישהו בעולם שהגיע לשלוט כך על המערכת, עכשיו או אי פעם בהיסטוריה, והוא מספר לי על הדרך אל אותו מטמון, אז גם אני יכול, גם אתה יכול, כולנו יכולים.

השאלה היחידה היא האם זה חשוב לי מספיק כדי שארצה לצאת למסע, לדרך המובילה אל הכרת העולם העליון, האם המטרה הרוחנית מעניינת ומסקרנת אותי במידה כזו, שאסכים להקשיב למקובלים וללמוד מהם איך מגיעים אל האושר הנצחי השלם והטוב.

"קבלה לעם" מטעם קבוצת המקובלים "בני ברוך" הוא עיתון הכתוב "בגובה העיניים" ושואף להעביר את חכמת הקבלה האותנטית בשפה פשוטה, קלה ומדעית. "קבלה לעם" הוא עיתון א-פוליטי, לא מסחרי ומטרתו היא להפיץ בצורה חופשית וללא תשלום את הידע העצום הטמון בחכמת הקבלה.

לקריאה נוספת: על ט"ו באב

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

עדכון אחרון ( חמישי, 23 אוקטובר 2008 18:52 )
 
למה מתעניינים כיום יותר ויותר בקבלה?- עם גדעון רייכר PDF הדפסה דוא
נכתב ע"י Administrator   
חמישי, 23 אוקטובר 2008 18:25

גדעון רייכר רוצה לדעת למה מתעניינים כיום יותר ויותר בקבלה, כמה זמן נדרש להשיג את החיים הנצחיים, ולמה סוגיית המוות לא ממש מטרידה את מי שלומד קבלה. הרב ד"ר מיכאל לייטמן משיב לו.


גדעון רייכר: להערכתך, למה אנשים מתעניינים, מתעמקים ומתקרבים לקבלה כיום?


הרב ד"ר מיכאל לייטמן: אני חושב שבכל אחד ואחד מאיתנו מתפתחת תחושה עמוקה של ייאוש. יוצא לי להיפגש עם קהל רב בכל שבוע, אני רואה וחש מה מטריד את רוב האנשים.


גדעון רייכר: בוא נדמה לרגע שאני, "בור ועם הארץ", מקיש על דלתך ומבקש שיעור ראשון בקבלה. הייתי רוצה תשובה מוחשית, לדוגמה: האם לקבלה יש איכויות ויכולת לגרום לי להיות מרוצה ממה שהשגתי?
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: זו הסיבה שהיא נקראת "חכמת הקבלה", שכן היא מלמדת את האדם איך לקבל באמת, וליהנות מכך שהשיג.


גדעון רייכר: אם כך, לפי דבריך אני גם ארצה, גם אבקש וגם אהיה מלא סיפוק מזה שהשגתי?
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: זהו המצב הרצוי ביותר – רציתי משהו, קיבלתי, אני נהנה מזה, ויש לי חיסרון נוסף להשיג עוד יותר וליהנות, בעודי נהנה גם ממה שהשגתי קודם. זה לא נעלם, אלא אני נהנה יותר ויותר, כאשר בכל פעם התענוג הולך וגובר.


גדעון רייכר: אני עדיין ממשיך לרצות, אבל ההבדל הוא שאני גם מרוצה ממה שהשגתי?
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: כן. דבר לא נעלם, אלא רק מתווסף לו עוד ועוד תענוג.


גדעון רייכר: התחלה לא רעה. עד היום הייתי בטוח שהאמביציה היא המנוע החיובי היחיד שמניע את העולם לפעול עוד ועוד.
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: אתה רואה לאן האמביציה מביאה את האדם? הוא נעשה אומלל יותר ויותר. האמביציה אמנם מביאה למעין התפתחות, שבה האדם רוצה ורץ אחר רצונותיו, אולם אחר-כך הוא מתחיל לדעוך.


גדעון רייכר: אם כך, לפי מה שאני מבין חכמת הקבלה גורסת שאני יכול להמשיך לחיות לנצח?
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: לנצח, בלי שום בעיה. וזו המטרה שאליה חייב כל אחד להגיע.


גדעון רייכר: מה, אני יכול לחיות מאתיים או שלוש מאות שנה?
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: למה מאתיים? אין-סוף.


גדעון רייכר: יש מישהו שכבר הגיע לזה?
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: ודאי. אתה יכול להגיע עכשיו, בחייך בעולם הזה, להרגשת החיים הנצחיים.


גדעון רייכר: עד שבחטף יבוא אליי המוות.
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: לא.


גדעון רייכר: אבל המוות חייב לבוא.
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: לא, אם אינך מזדהה עם מה שקורה לגוף, אלא עם זרימת החיים הנצחיים שעוברים דרכך, בעודך רוצה ומתמלא ללא הרף.


גדעון רייכר: אבל המוות יגיע.
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: לא. המוות עובר על הגוף! הוא לא עובר עלייך, על הרגשתך הפנימית.


גדעון רייכר: אם כן, בעצם אתה אומר ש"אני" אמשיך לחיות אחרי מותי, גם אחרי שיקברו את גופי?
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: "אתה" ממשיך ללא כל קושי. אתן לך דוגמה, זה כמו שבתום שיחתנו, כשתחזור הביתה, תוריד את החולצה ותזרוק אותה לכביסה, נכון?


גדעון רייכר: כן.
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: בצורה כזו אתה זורק את "הקליפה", את גופך לכביסה, וממשיך הלאה.


גדעון רייכר: אז אתה מאמין בהישארות הנפש?
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: אני לא "מאמין", אלא הקבלה נותנת לך את האפשרות להזדהות עם החלק הנצחי שבך, שבתוכך. עלייך רק לגלות את החלק הנצחי הזה בתוכך, להזדהות עימו, לדבוק בהרגשה הזאת, ומפני שהיא חזקה ממאורעות הגוף, אזי במותו של הגוף אתה לא תרגיש שנפטרת ממשהו חשוב.


גדעון רייכר: ומה קורה עם הגוף?
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: הרגשת החיים בתוך הנשמה גבוהה יותר מתחושת החיים בגוף שלנו. אתן לך דוגמה: אדם שקוצץ את ציפורניו או גוזר את שערותיו אינו מרגיש כאב. מדוע? מפני שהציפורניים והשערות הן כמו שתי דרגת התפתחות נמוכה יותר – דרגת ה"צומח" לעומת דרגת התפתחות גבוהה יותר – דרגת "החי". לכן הגוף החי אינו מרגיש את הכאב בזמן הגזירה. בדומה לדוגמה זו ניתן להקיש מתחושת החיים בתוך הנשמה לתחושת החיים בגוף.


גדעון רייכר: ואם אהיה תלמיד חרוץ ומתמיד, כמה זמן ייקח לי להשיג את "החיים הנצחיים"?
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: כמה שנים.


גדעון רייכר: ואיזה שינוי יחול בי בעוד כמה שנים?
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: אתה לא תבדיל בין העולם הזה לעולם הרוחני. העולם הזה יהיה שקוף עבורך, ודרכו אתה תראה את מערכת הכוחות שמפעילה את העולם שלנו– את המציאות שאנו חשים.


גדעון רייכר: אבל אהיה מאושר יותר?
הרב ד"ר מיכאל לייטמן: אתה תרגיש עולם ומלואו מעבר למוגבלות הגוף, הבריאות והעייפות. על כן תרגיש עצמך שלם, נצחי, חופשי, ללא הגבלה בהבנתך, בידיעתך ובמתרחש סביבך.

לאתר:"קבלה לעם :עם גדעון רייכר"
תוכנית טלוויזיה: סביב השולחן עם גדעון רייכר, חלק א'
תוכנית טלוויזיה: סביב השולחן עם גדעון רייכר, חלק ב'

 

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

עדכון אחרון ( חמישי, 23 אוקטובר 2008 18:53 )